* האם לתמונה יש תפקיד בבניית דעותינו על השונה מאתנו? * מה משפיע על מה, השקפתנו החברתית על התמונה, או ההיפך? * כיצד אמצעים חזותיים מסייעים לחשיפת מניעים רגשיים? * האם קיים "מילון" סימנים חזותיים המשותף לכולם? תהליך בניית הזהות החברתית בגיל ההתבגרות, נבנה בין היתר סביב סטריאוטיפים חזותיים, וההשפעה מחומרים ניצפים היא עצומה. בשלב זה נרקמת זהות המתבגר דרך קבלת העצמי לעומת קבלת האחר. יחד עם זאת, מאחורי קבלת האחר קיים גם צורך אנושי לשמר את היחודיות העצמית. זו מהות הטלטלה הרגשית העוברת על המתבגר ומשפיעה הן על התנהגותו והן על הישגיו הלימודיים. הנטייה לשפוט את האחר מושפעת לא אחת מהאופן בו הוא מיוצג באמצעות דימויים חזותיים. חשיבה זו נטענת דרך איפיון של דמות המיוצגת באופן חזותי באמנות היפה, ציור, צילום על גווניו, או במדיה, בסרט קולנוע, בטלויזיה, בפרסומת או בקליפ, וברשתות החברתיות. בהפעלת חוש הביקורת, השיפוט האסתטי משליך על יכולת השיפוט הערכי, המלווה אותו בצפייתו. הפעלת המנגנון הביקורתי כרוכה בקריאת הכלים של השפה החזותית, הצבת שאלות, הטלת ספק באמצעות יצירה, ועד לשחרור מסטריאוטיפיות ודעות קדומות. סביבות הלמידה של "חזות לכל" העוסקות בתחומים חברתיים, כמו רב תרבותיות, אלימות, גזענות, מיגדר ועוד...הן סביבות חווייתיות-לימודיות הבאות לתת כלים להתמודדות עם כל נושא חברתי מההיבט החזותי שלו. כל תכנית לימוד מקיפה התבוננות השוואתית באמצעי התקשורת החזותית השונים, דרכם יידונו ויעובדו הדימויים והמסרים החברתיים והתרבותיים הנובעים מהם. בלמידה פעילה ושיתופית מול משתתפים אחרים, נחקור ונעבד מידע המשודר אלינו מתמונות נחות ונעות, נבנה קשר מודע ביניהן לבין ההשפעות החברתיות, וזאת על מנת לאפשר התבוננות מחודשת על האחר.