רבים מהתלמידים נרתעים ממקצועות שדורשים חשיבה אנליטית, יש לזה סיבות הטמונות בהתנהלות התרבותית שלנו. התלמידים בעלי מוח היצירתי והאינטואיטיבי מרגישים שאינם נוטים למקצועות במדעים המדוייקים אופן טבעי, אך זוהי אשלייה חברתית שניתנת לתיקון. תרבות שהעמידה את הלוגי לפני הרגשי, בעוד מוטיבציה ללמוד נובעת לגמרי מתהליך רגשי היא תרבות שתשקף חינוך הירארכי ודוגמטי. תלמידים רבים מתקשים בהבנת החומר, כפי שהוא נלמד מזה שנים רבות במערכת החינוך. הדיכוטומיה החברתית שקיימת דורות על גבי דורות בין חשיבה הומנית וחשיבה ריאלית עדיין נמצאת כאן והיא לא תרפה עד שנאפשר לגישה אחרת להיכנס. האמנם דיכוטומיה זו הינה גזירת גורל? הפתרונות במסגרות הדיסציפלינריות הנלמדות כיום, הם חלקיים, ואינם מאפשרים למלוא פוטנציאל הלמידה לבוא לידי ביטוי, וכתוצאה מזה מתפתח הפחד מהמקצוע. בעולם כל כך רב תחומי המטרה היא להגיע לכך שהלימוד היצירתי/הומני יכיל את הלימוד האנאליטי/ריאלי, ולא שהאנאליטי ידכא את היצירתי, באופן כזה שתלמידים לא ילמדו מתוך חרדה אלא מתוך הנעת תהליך ומתוך הנאה.    כיצד ניתן לגשר בין שתי נקודות הקיצון האלה?  הדרך בה אנו מציעים להתמודד עם חרדה זו היא בדרך חשיבה המשלבת בין השתיים. וזאת כדי לקרב בין זו לזו ולהביא לחשיבה כוללת ומשמעותית. לפיכך פיתחנו דרך הוראה המתבססת על הקשר בין המוחשי, האינטואיטיבי והחישובי באמצעים פיזיים ווירטואליים. הדרך משלבת באופן אינטגרטיבי בין פעילות חושית חוויתית ללימוד פורמליסטי, ובונה גשר בינתחומי בין המקצועות ובין יצירתיות לתיכנון. תוך שימת דגש על הבנת התהליך באמצעות לימוד שיתופי.  בסדנאות המשלבות מפגשים פיזיים ווירטואליים אנו מציעים פתרונות מקיפים המאפשרים למורה ולתלמיד מעורבות יצירתית בחומר הנלמד, אינטראקטיביות, וגמישות בתהליכי הלמידה.  הסדנאות ייבנו במספר רמות החל מהיסודי, דרך חטיבת הביניים ועד לתיכון.